צנוניות: חריפה, טעימה ובריאה

צנוניות עשירות בויטמינים, יש לה חלק ניכר מהחום, וגם יש לה השפעה אנטיביוטית ונוגדת חמצון. ליהנות ממנו – למשל בסלט – מועיל גם לבריאות, במיוחד במקרה של מחלות בדרכי הנשימה.

הצנון: קסום עם לחיים אדומות

הצנון האדום הכדורי והבוהק נראה כל כך קסום שנראה כאילו צצה מעולם אחר. עדיין לא ברור מאיפה הוא מגיע ומאיזה צמח הוא מגיע בפועל.

עם זאת, על דבר אחד אין עוררין: הצנון הוא ירק בריא מאוד שמרתק צעירים ומבוגרים כאחד בשל טעמו החם והחריף. לא בכדי ילדים בעלי מראה תוסס עם לחיים אדומות נקראים במקומות מסוימים צנוניות.

עלי צנון: אכילים ומזינים

הצנון חייב את שמו למילה הלטינית radix, שפירושה שורש. הירק הפופולרי גדל מתחת לאדמה. עם זאת, זה לא ממש שורש, אלא מה שנקרא פקעת אגירה בעובי של כארבעה סנטימטרים, שרק אחר כך מגיע השורש הדק. למרבה הצער, בדיוק כמו העלים הירוקים, אלו נזרקים לרוב, למרות שהם גם אכילים ובריאים.

גם הצנון (Raphanus sativus var. sativus) וגם הצנון המאכל כמו צנון הבירה הלבנה שייכים לסוג הצנון, הם זנים של צנון הגינה. לצנוניות יש הרבה מן המשותף מבחינת הטעם והמרכיבים שלהן וכמו ברוקולי, כרוב ניצנים וכו', הן שייכות למשפחת המצליבים.

צמחים בריאים: מגוון התגלה מחדש

צנוניות הוזכרו לפני אלפי שנים כצמחי מזון ורפואה. לפעמים יש להם אפקט אנטיביוטי, כולאג ומכייח והם עדיין בשימוש ברפואה המסורתית לשיעול, חוסר תיאבון, בעיות עיכול והפרעות בכבד ובכיס המרה.

לפי מקורות, הצנון הצליח להתבסס באירופה רק במאה ה-16, החל מצרפת. זנים אפורים וצהובים-חום טופחו בעבר במגוון צורות, עד מהרה הוצל על ידי הצנון האדום והכדורי המושך.

בין אם סגלגל, גלילי או מתוח: בינתיים, צנוניות בעלות צורה וצבע שונה פופולריות מאוד. בנוסף לאדום הפופולרי, יש גם זנים לבנים, ורוד, סגול, צהוב וחום, ואפילו זנים דו-גווניים. המאפיינים המיוחדים כוללים את זן קרח לבן בצורת חרוט, שמזכיר צנוניות בירה קטנות ולעתים קרובות אוכלים אותו מבושלים, או זן הדואט האדום והלבן גלילי.

החומרים המזינים של צנוניות טריות

צנוניות טריות הן 94 אחוז מים, ועם 15 קק"ל ל-100 גרם, הן חטיף דל קלוריות. הירקות הפריכים מכילים גם:

• חלבון 1 גרם
• 0.1 גרם שומן
• 2 גרם פחמימות (נספג)
• 2 גרם של סיבים תזונתיים

יש להדגיש שצנונית כמעט ואינה מכילה פחמימות וחצי מהן סיבים. אלה משפיעים לטובה על העיכול, מבטיחים תחושת שובע ממושכת ומונעים את התשוקה. הצנוניות הפריכות לכן מתאימות להפליא לתבל ערב טלוויזיה נחמד במקום צ'יפס וכדומה.

הוויטמינים והמינרלים שבצנוניות

מבחינת חומרים חיוניים, הצנון זורח דרך המגוון שלו. הוא מכיל בסך הכל יותר מ-20 ויטמינים ומינרלים. 100 גרם של צנוניות טריות מכילות u. הערכים הבאים, לפיהם ה-RDA (הקצבה היומית המומלצת) מציין תמיד את היחס של הדרישה היומית:

• 50 מק"ג ויטמין K (71.4 אחוז מה-RDA): זה חשוב ליצירת עצם, בריאות כלי הדם וקרישת הדם.
• 30 מ"ג ויטמין C (30 אחוז מה-RDA): נוגד החמצון מחזק את מערכת החיסון ובעל השפעה מונעת נגד מחלות שונות כגון. ב. סרטן.
• 24 מיקרוגרם ויטמין B9 (6 אחוזים מה-RDA): הידועה גם בשם חומצה פולית, היא מעורבת בייצור הורמוני ההרגשה סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין, כמו גם בבריאות כלי הדם ובהבטחת התפתחות עוברית בריאה.
• 1.5 מ"ג ברזל (12 אחוז מה-RDA): יסוד הקורט יוצר תאים וחיוני להובלת חמצן דרך תאי הדם האדומים.
• 255 מ"ג של אשלגן (6.4 אחוז מה-RDA): זה ממלא תפקיד חשוב במאזן האלקטרוליטים של התאים ומחזק את מערכת העצבים, סיבי השריר והלב.
• 53 מיקרוגרם נחושת (4.2 אחוזים מה-RDA): תומך בספיגת ברזל, בעל השפעה אנטי דלקתית, ומשמש בטיפול במחלות ראומטיות.

לשמני חרדל יש אפקט אנטיביוטי ומסלק רעלים

כמו שנאמר, מה שטעמו חם הוא בריא. פתגם ישן זה חל גם על צנוניות. שמני החרדל אחראים לטעם המפולפל. אלה מתרחשים כאשר הירקות הפריכים ננגסים או קוצצים בדרך אחרת. כי אז הגליקוזידים של שמן החרדל הכלולים בצנונית באים במגע עם האנזים מירוזינאז שנמצא גם שם. רק עכשיו הצנון מתחמם. מבין שמני חרדל הצנון ראוי לציון מיוחד החומר allyl isothiocyanate (AITC), הנוצר משמן החרדל גליקוזיד סינגרין.

מחקרים שונים כמו חוקרים כמו אלו ב-Roswell Park Cancer

מכונים בניו יורק הראו של-AITC יש השפעה אנטיביוטית, מגן על בני אדם מפני פתוגנים כמו חיידקים ופטריות, מגן מפני דלקות ויש לו השפעה מונעת על גידולים כמו סרטן שלפוחית ​​השתן. מעניין גם שהזמינות הביולוגית של AITC גבוהה במיוחד בהשוואה לשמני חרדל אחרים והיא 90 אחוז מדהימים.

לשמן החרדל סולפורפאן – המצוי גם בברוקולי, כרובית וכדומה – יש השפעה נוגדת חמצון חזקה ויכול להפוך את הליקובקטר פילורי הגורם לכיב קיבה ללא מזיק. בנוסף, שמן חרדל זה מסוגל להרוג תאים סרטניים ולהגן על הגוף מפני רעלים. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת ארקנסו למדעי הרפואה, סולפורפן אף מסוגל לנטרל את הרעלים המצויים בתרופה הסרטנית דוקסורוביצין, שאחרת היו תוקפים את שריר הלב.

פיגמנטים אדומים בצנוניות מקדמים בריאות

כמו כל צמח מצליב אחר, הצנון מכיל לא רק מעט גליקוזידים משמן חרדל אלא הרבה חומרים צמחיים משניים רבים ושונים. כולם עובדים יחד הרבה יותר חזק ממה שאפשר היה לבד. אלה כוללים צבעים טבעיים מיוחדים מאוד שנותנים לצנון האדום את צבעו הבולט.

חוקרים מאוניברסיטת פוטרה מלזיה בחנו מקרוב את מה שנקרא אנתוציאנינים אלה בשנת 2017 ומצאו שיש להם תכונות נוגדות חמצון ואנטי-מיקרוביאליות, מועילים לעיניים, מקדמים בריאות נוירולוגית, מנוגדים דלקות וכתוצאה מכך מגנים מפני מחלות רבות כמו השמנת יתר, סוכרת , מחלות לב וכלי דם וסרטן עשויים להגן. אנו ממליצים על המאמר: אנתוציאנינים מגנים מפני סרטן.

צנוניות מפחיתות את הסיכון לסוכרת

חולי סוכרת נהנים גם מצריכה מוגברת של צנון. כל כך מדוכא z. לפי הממצאים האחרונים, סולפורפאן, למשל, מגביר את ייצור הסוכר בתאי הכבד ומשפר את סבילות הגלוקוז, מה שאומר שהגוף כבר לא מגיב כל כך חזק לצריכת פחמימות עם תנודות ברמת הסוכר בדם ויכול לעבד את הסוכר טוב יותר.

על פי מחקר סקירה באוניברסיטת ירדן למדע וטכנולוגיה, ניתן לייחס את ההשפעה האנטי-סוכרתית של צנוניות למנגנוני פעולה שונים: קודם כל, נוגדי החמצון הכלולים מגבירים את מנגנוני ההגנה של הגוף עצמו ומפחיתים מתח חמצוני. שתי ההשפעות מפחיתות את הסיכון לסוכרת.

בנוסף, רמות הסוכר בדם מווסתות על ידי קידום ספיגת הגלוקוז לתא תוך הפחתת ספיגת הגלוקוז במעי.

כמובן, אין זה כך שחולי סוכרת יכולים להיפטר מסבלם רק על ידי אכילת צנוניות. אף על פי כן, המדע הסכים זה מכבר שניתן להימנע מהמחלה ואף לרפא אצל רבים מאלה שנפגעו מפעילות גופנית מספקת, שליטה במשקל ותזונה מאוזנת. אומרים שלצמחים מצליבים כמו צנוניות יש פוטנציאל מניעה מיוחד מאוד, מה שאושר גם על ידי מחקר בבית החולים המשולב של אוניברסיטת צ'ינגדאו ב-2016.

צנוניות נמכרות ברחבי העולם וזמינות כל השנה במדינות דוברות גרמנית. צנוניות מחוות מקומיות זמינות ממרץ עד אוקטובר. בעוד שהצנוניות מקורן בגידול חיצוני באביב ובקיץ, הן מעובדות בחממות בסתיו ובחורף. תכולת הגליקוזידים של שמן החרדל היא תמיד גבוהה יותר בצנוניות בחוץ ולכן לרוב טעמם חד יותר.

עם זאת, גידול ביתי אינו מספיק כדי לענות על הביקוש. הצנוניות המיובאות מגיעות אפוא בעיקר מהולנד, אך גם מצרפת, איטליה, הונגריה, ישראל ואפילו פלורידה. אם אתה מסתמך על צנוניות אזוריות, אתה תומך בחקלאים באזור שלך ותורם תרומה חשובה מבחינת איזון אקולוגי.

בקנייה כדאי לוודא שהצנוניות מוצקות למגע, בעלות צבע עז ואינן מנוקדות. העלים צריכים להיות ירוקים (לא צהובים) ולא צונחים. בנוסף, כדאי להמר על צנוניות אורגניות, שכן הן מכילות יותר חומרים ביו-אקטיביים ומציעות יתרונות רבים נוספים:

צנוניות אורגניות הן בריאות יותר

למרות שבדרך כלל ירקות שורש הם בעלי שאריות נמוכים יותר מירקות עליים ופרי, מכיוון שהחלק האכיל מתחת לפני האדמה אינו חשוף כל כך ישירות לחומרי הדברה, שאריות עדיין נמדדות כאן שוב ושוב. כדאי לבחור צנוניות אורגניות, במיוחד אם גם אתם רוצים ליהנות מהעלים. לפי המשרד הפדרלי להגנת הצרכן, צנוניות שגדלו באופן קונבנציונלי היו בין המוצרים עם הכי הרבה תלונות ב-2015.

בשנת 2016, ניתוחים במשרד החקירות הכימיות והווטרינריות בשטוטגרט הראו כי 13 מתוך 14 דגימות הצנון מגידול קונבנציונלי בגרמניה ומחוצה לה היו מזוהמות בשאריות, מתוכן 11 דגימות הראו שאריות מרובות. אפילו חרגה מהכמות המקסימלית ב-3 דגימות. התגלו כלורטים, שעלולים להוביל לעיכוב של ספיגת יוד לאורך זמן, וקוטל העשבים המסרטן בסבירות גבוהה כלורל-דימתיל, שאינו מותר עוד במדינות דוברות גרמנית).

בנוסף, צנונית אורגנית מכילה משמעותית פחות חנקות, המופיעות באופן טבעי באדמה ומשמשות את הצמחים כחומרי הזנה. אולם הבעיה היא שהקרקע בחקלאות הקונבנציונלית מופרית יתר על המידה ותכולת החנקה גבוהה מדי כתוצאה מכך. זה יכול להוביל לבעיות בריאותיות, במיוחד אצל ילדים, שכן חנקות מומרות בגוף לניטריטים רעילים ובסופו של דבר לניטרוזמינים, אשר בתורם נחשבים מסרטנים.

קצור צנוניות ונבטטי צנון בעצמך

אם יש לכם גינה או מרפסת, תוכלו לאכול צנוניות משלכם ממאי עד אוקטובר. ניתן לגדל את הצמחים ללא מאמץ רב, מיקום בהיר, מוצל חלקית ורמת לחות קבועה חשובים. ארגז מרפסת יחיד בגודל של כ-100 על 20 ס"מ מספיק כדי לקצור כ-40 צנוניות.

אפשר גם לגדל בבית נבטי צנון בריאים במיוחד. חלקם מאופיינים בתכולת תזונה גבוהה אף יותר מאשר פקעת האגירה עצמה. ב.פי 3 חלבון וכפול ויטמין C וברזל. בקניית זרעים כדאי לוודא שהם מתאימים גם להנבטה.

משרים את הזרעים במים קרים למשך כ-12 שעות. לאחר מכן מניחים את השתילים הניצנים במנבט ומשקים אותם ושוטפים אותם לפחות פעמיים ביום. חשוב שהמים יוכלו לזרום היטב כי אסור שהזרעים יהיו במים. אתה יכול ליהנות מהנבטים שלך לאחר שלושה עד חמישה ימים בלבד - לאחר כביסה יסודית.

בימים הראשונים של הנביטה, הצנון יכול לפתח שורשים סיביים עדינים שיכולים להיחשב בטעות לעובש בשל המראה הפרוותי והפלומי שלהם. בדיקת הריח עוזרת: אם לשתילים יש ריח רענן ולא מעופש, הכל בסדר. מידע נוסף ניתן למצוא תחת צייר שלבים בעצמך.

מכיוון שצנוניות אינן ירקות מאוחסנים, יש להן חיי מדף מוגבלים. עם זאת, אתה יכול לאחסן אותם בבטחה בשקית ניילון בפריך של המקרר שלך לפחות שבוע. או שאפשר לעטוף את הצנוניות במטלית לחה ולהניח אותן בצנצנת זכוכית מכוסה. מכיוון שהעלים מסירים לחות מהצנונית וגורמים לה להתקמט, יש להסיר אותם תחילה בסכין חדה ולעבד אותם מיד או לאחסן בנפרד (לא יותר מ-1-2 ימים).

עדיף לנצל את הצנוניות בהקדם האפשרי, שכן שמני החרדל שנותנים להם את הטעם מתפרקים תוך כדי אחסון וטעמם של הירקות יותר ויותר תפל.

צנוניות: חום חריף במטבח

בהשוואה לצמחים מצליבים אחרים, לצנוניות יש יתרון שרוב האנשים מעדיפים לאכול אותם גולמיים. בדרך זו, ניתן לשאוב מרכיבים יקרי ערך מהמלא. צנוניות גולמיות הן מרכיב אידיאלי בסלט בשל התו המפולפל שלהן, אבל הן גם טעימות על פרוסת לחם מלא.

צנוניות קצוצות, בצל ועירית מעורבבים עם תפוחי אדמה לתינוקות מבושלים מהווים מנת קיץ מאוד קלילה וטעימה. את ירקות השורש אפשר לעבד גם למרקים ארומטיים או לפסטו חריף.

גם צנוניות טועמים נפלא כשהן מוקפצות קצרות בווק עם מעט שמן זית. הם משתלבים היטב עם פירות מתוקים כמו תפוחים, מנגו או ענבים. במטבח האסייתי, במיוחד, מקובל לשלב במיומנות בין מאכלים חריפים ומתוקים.

אפשר להשתמש בעלי הצנון הטריים והחריפים בסלטים או במנות אחרות ממש כמו עשבי תיבול. הם טעימים במיוחד כשהם מוכנים כמו תרד או כמרכיב בשייקים ירוקים, מרקים ורטבים.